בנם הבכור של גולדה וישעיהו. נולד ביום כ"ו בחשוון תש"י (18.11.1949) בעיר קטוביץ', פולין. אח למירי.

בנימין (בני) עלה לארץ עם הוריו ב-1950 בהיותו בן שנה. גדל והתחנך בראשון לציון. למד בבית הספר היסודי "בארי" והשלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "הריאלית" במגמה הביולוגית.

בלט כתלמיד מצוין בעל כישרון כתיבה יוצא דופן וחוש הומור נדיר. כתב כתבות לעיתון בית הספר ואף כתב והפיק את אירוע סיום הלימודים בגימנסיה. בלט כחבר טוב ונאמן, אהוד מאוד על תלמידי הכיתה ותמיד מוקף חברים. במשך שנים רבות היה חניך ומדריך בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בראשון לציון.

התגייס לצה"ל ב-1967 במסגרת העתודה האקדמית והחל את לימודיו בבית הספר לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

בסיום לימודי הרפואה ב-1975, במהלכם עבר קורס קצינים, שירת בסיני בחיל השריון כרופא גדודי (גדוד 429) וכרופא חטיבתי (חטיבה 500).

ב-1977 שירת כמפקד קורס קציני רפואה בבה"ד 10, בסיס הדרכה של חיל הרפואה.

בשנים 1980–1986 כיהן כראש ענף מיון רפואי במפקדת קצין רפואה ראשי. באותה תקופה ייסד את "ביטאון חיל הרפואה" והיה עורכו הראשון. כתב בביטאון זה את המדור הסאטירי "כוסות רוח".

ב-1988 שירת כמפקד יחידת הקישור הרפואית של בית החולים רמב"ם בחיפה.

במהלך שירותו הצבאי נישא לנורית ונולדו להם שני בנים, שי ודורון. היה בעל ואב מסור ואוהב.

תוך כדי השירות, כשהקדיש ימים ולילות להצלת חיים, פיתח דלקת בדרכי השתן שהובילה לאי-ספיקה כללית של הכליות. לאחר שנה של טיפול בדיאליזה הושתלה לו כליה שתרמה לו אימו.

אף שהוגדר נכה צה"ל המשיך בני לתפקד כרגיל, ויותר מכך. למשל, בדצמבר 1988 התנדב כרופא למשלחת הסיוע הרפואי לניצולי רעידת האדמה החזקה שאירעה בארמניה.

בפברואר 1991 שוחרר משירות פעיל בצה"ל בדרגת סגן-אלוף.

במקביל לשירותו הצבאי סיים התמחות ברפואת ילדים בבית החולים "שיבא" תל השומר, ואחרי שחרורו המשיך לעבוד שם כרופא בכיר. בהמשך נסע לארצות הברית להתמחות באלרגולוגיה ואימונולוגיה (תגובות אלרגיות ותורת החיסון) של ילדים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA).

כאשר חזר לארץ התמנה למנהל בפועל של היחידה הווירולוגית בבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה. לאחר מכן ניהל ד"ר בנימין קורנברוט את המחלקה לאלרגיות ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים. ניהל את המרכז לרפואת הילד רמלה-לוד של קופת חולים כללית וכמו כן ניהל מרפאת ילדים ברמת השרון.

לאורך שנותיו כרופא ילדים בדק וריפא באהבה אלפי ילדים. היה סבלני והאיר פנים אל המטופלים הצעירים. ידע לאבחן ממה הם סובלים גם אם לא תיארו את מחלתם בבירור, וגם אם טרם למדו לדבר.

בני היה אדם חכם מאוד, מוכשר ושאפתן, חובב תרבות ויצירה, שאהב מוזיקה, בעיקר ג'אז, וצייר להנאתו.

בשנת 1999 הידרדר מצבו הרפואי עקב הנכות. הוא אושפז בבית החולים, אך כעבור זמן קצר הלך לעולמו.

בנימין (בני) קורנברוט נפטר ביום ט' בתמוז תשנ"ט (23.6.1999). בן חמישים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין רמת השרון-מורשה. הותיר אחריו רעיה, שני בנים, אם ואחות.

כתבה מירי, אחותו: "בני אחי היה אדם מיוחד, בעל חוש הומור מדהים, רופא בכל רמ"ח איבריו, דיאגנוסטיקן וקלינאי מעולה. הערצתי אותו כל חייו, מרגע שהכרתי אותו. המילה הראשונה שלי כתינוקת הייתה בבי. יהי זכרו ברוך וינוח על משכבו בשלום. ת.נ.צ.ב.ה".

כתב יוסף, גיסו: "בני היקר, היית לי חבר ואח. זכרך לעד בליבי".

ד"ר בנימין קורנברוט מונצח בראשון לציון בבית יד לבנים ובאנדרטה לחללי העיר, וכן ביחידה לאלרגיה הנקראת על שמו במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה.